איך פיצריה קטנה באילת הפכה לסדרת טיקטוק עם 100 אלף צפיות לפרק?
רציתי לספר לכם סיפור על איש קריאייטיב חריף
(שבמקרה הוא גם חבר טוב)
ועל איך הוא הפך פיצריה שכונתית באילת לסנסציית טיקטוק
עם סדרת רשת שמגיעה באופן קבוע לעשרות ומאות אלפי צפיות.
אבל התעצלתי.
אז ביקשתי ממנו שיכתוב במקומי:
"קוראים לי יקיר איזמירלי,
ובשנים האחרונות אני עושה קריאייטיב וסרטוני טיקטוק ל'פיצה הוליווד' באילת.
כשהתחלתי לעבוד עם הפיצה, הכל היה סטנדרטי, עשינו מה שכולם עושים בפלטפורמה - טרנדים, סרטונים מצחיקים וכו'.
בשיחות עם מאור הבעלים של הפיצה הרגשתי שהוא יזרום איתי על כל דבר.
זה נתן לי את הביטחון לבוא אליו עם הצעה:
להפסיק את הסרטונים והטרנדים וליצור סדרה של ממש על הפיצריה.
מאור אמר לי שהוא סומך עליי והוא ייתן מה שצריך כדי שנצא לדרך (כמובן במסגרת תקציב מוגבל של פיצריה).
התחלתי לכתוב את הסדרה שמבוססת על העובדים בפיצריה… ועליי בתפקיד הלקוח הקבוע והמעצבן 🤣
הייתה לי השראה מסדרות בסגנון משיח, קופה ראשית, הפיג'מות, שמש וכו'...
ויצאנו לדרך עם השם - 'הוליווד אימפריה'.
חייב לציין שב2 הפרקים הראשונים הייתי די סקפטי
וזה היה ניכר גם ברמת ההשקעה והכתיבה😅
אבל כשפתאום ראיתי שהסדרה צובר תאוצה בטיקטוק זה נתן לי את המוטיבציה להשקיע שם יותר,
וככה מפרק לפרק רמת ההשקעה והדיוק לפרטים הקטנים בכתיבה עלתה ועלתה.
לאט לאט הסדרה הפכה לויראלית בטיקטוק,
עם קהל גדול של צופים קבועים שמחכה לפרק החדש שעולה בכל שבוע (בימי רביעי)
ממוצע הצפיות עומד על 100k לפרק (יש 2 פרקים שהגיעו גם ל160k)
וזה מטורף בעיקר בהתחשב בעובדה שמדובר בסדרה של כ-5 דק' לפרק,
ולא בסרטון קצרצר חד פעמי ויראלי שזה כבר נהיה קל היום ליצור.
כמו גם עשרות תגובות, שיתופים, יש ממש שיח של קהל קבוע שצופה ונהנה מהסדרה.
אחד הדברים שגרמו לסדרה להצליח לדעתי זה המוטיבים החוזרים בכתיבה.
לכל דמות יש את הסיפור שלה החל מהבעלים שכל הזמן אומר "איזה באסה"
ועד לאחד העובדים בפיצריה שפיתח אובססיה לתוספות כמו זיתים ופטריות. זה נותן לי את היכולת לעוף בכתיבה ולהפליג בדימיון למקומות שגורמים לי לצחוק עם עצמי בזמן שאני כותב כל פרק.
למרות שהפיצריה באילת, מגיעים אליה ילדים ונוער מכל הארץ, במיוחד כדי לטעום את הפיצה ובעיקר כדי להצטלם עם העובדים שהפכו לסלבס.
הבעלים והעובדים מספרים שעוצרים אותם בכל מקום ומזהים אותם,
ושהחשיפה של הפיצריה מורגשת להם בכל יום מאז שהסדרה עלתה.
מעבר לצחוקים אנחנו משלבים פרסומות סמויות בתוך הסדרה אבל רק חדי עין יוכלו לקלוט ולהרגיש את זה. האחרים פשוט ירגישו שהם צופים בעוד סדרה קומית.
השבוע התחלנו את העונה הרביעית והרצון להמשיך ולהתפתח עם הסדרה החל מהכתיבה ועד לרמת ההפקה רק עולה מפעם לפעם במיוחד כשמרגישים בשטח את הפירות."
אז זה היה יקיר,
עכשיו הנה מה שאני אהבתי בסיפור הזה:
#1 קודם כל הגדלת ראש
90% מהסוכנויות והפרלינסרים סוגרים לקוח בריטיינר עם כמות מסוימת של סרטונים בחודש, ואז פשוט אוספים איזה 4-8 רעיונות רנדומליים ועושים את המינימום כדי שהריטיינר ימשיך לדפוק (כן כן אני בטוח שאתם לא כאלה 🫠)
פה יקיר הגדיל ראש ובא אל הלקוח עם רעיון מיוחד.
הוא יכל להמשיך לעשות סרטונים כמו שכולם עושים, והלקוח כנראה היה מרוצה, לא אומר כלום ולא מצפה לשום דבר מעבר.
אבל יקיר ראה שיש כאן הזדמנות לקריאייטיב מיוחד, ופשוט הלך על זה למרות שזה לא הדבר הכי קל - לכתוב תסריט שלא ישעמם, לגרום לעובדים לדבר מול מצלמה ולזכור שורות, לצלם עוד טייק ועוד טייק, לערוך סרטון של כמה דקות ולעשות את כל זה בצורה עקבית.
#2 בניית עולם
הרבה מאיתנו מתייחסים לכל סרטון/פוסט כיחידת תוכן נפרדת (גילטי אס צ'ארג'), אבל יקיר "בנה עולם" - באנגלית זה נשמע יותר טוב - World Building. (זה מזכיר קצת את הסושיאל של ג'נטלמן שכתבתי עליו לא מזמן)
בהוליווד אימפריה יש דמויות קבועות, בדיחות פנימיות, קצ' פרייזים, מוטיבים שחוזרים על עצמם. מה שאומר שלצופים וללקוחות יש למה לחזור, הם מרגישים שותפים, שהם חלק ממשהו, ולגרום לאנשים להרגיש את זה באמצעות סדרת טיקטוק זה מדהים בעיניי לכל מותג.
#3 קודם כל בידור
דבר שלישי ואולי הכי חשוב בפרסום ובקריאייטיב בסושיאל של היום:
להוביל עם הבידור!
בהוליווד אימפריה, הפיצה, המוצר, היא כמעט נספח.
מה שבפרונט זה הסיפור,
הצחוקים, הכיף,
וזה מה שמעניין.
כי במיוחד בסושיאל, אנחנו לא רוצים לראות פרסומות, אבל אנחנו כן רוצים שיעניינו ויצחיקו אותנו.
כל מי שצופה בסדרה, נחשף שוב ושוב לפיצה, למקום, לעובדים ולמותג.
ואחרי מספיק חשיפות, חלק מהצופים גם יזמינו,
וחלק אשכרה יגיעו עד אילת כדי לאכול במקום.
#4 להכיר את הקהל שלך
כמה קריטי זה להכיר את הקהל, לדעת מה הוא אוהב, ולא לבזבז זמן ומאמץ על דברים שלא באמת חשובים לו.
ההומור בסדרה לא מתאים לכל אחד, הצילום לא הכי וואו, לפעמים הסאונד קצת חורק…
אבל וואלה זה לא משנה! כי לקהל שצופה ונהנה וחוזר שוב ושוב זה לא מפריע, להיפך.
ויקיר, שהוא בן אדם מאוד חריף היה יכול להפיק את זה פי 100 יותר "מקצועי", יודע שלא צריך ושזה אפילו יפגע בקסם של הסדרה.
דווקא בגלל שזה מרגיש קצת שכונתי, עמכה, שטותניקי - יותר קל להתחבר לזה.
קיצר,
שאפו גדול ליקיר ולכל צוות פיצה הוליווד 🍕🎨🧠
לעמוד של הפיצה:
https://www.tiktok.com/@pizza.hollywood.eilat
לעמוד של יקיר (תעביר 200 בביט יקיר):
https://www.tiktok.com/@yakir.izmirli
